אבחון הפרעות קשב וריכוזפסיכולוג שמטפל באבחון בעיות של קשב וריכוז לא יכול להסתמך על מקור מידע אחד, האבחון צריך להסתמך על מקורות מידע אחדים ועל הצלבה ביניהם. אבחון הפרעות קשב וריכוז והטיפול בהם מצריך תחקור מעמיק של הורים, תחקור הצוותים החינוכיים בהם נמצא או היה המטופל, מבחני קשב וריכוז וראיון קליני. הפרעת קשב וריכוז או בשמה הלועזיAttention Deficit and Hyperactivity Impulsivity Disorder מוכרת בשמה המקוצר ADHD הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה אורגנית שסביבה מתפתחות בעיות התנהגויות ובעקבותיהן בעיות מתפתחות בעיות חברתיות. בעיות פסיכולוגיות אלה הן המרכיבות את ההפרעה.

כאשר אדם פונה אל פסיכולוג או פסיכיאטר או הורים פונים לאבחון עם הבן או הבת שסובלים מקשיים בהשתלבות חברתית בהתמדה בעבודה או בלימודים הפסיכולוג יתחיל מתשאול של המטופל ותחקור ההיסטוריה ההתפתחותית. כאשר מדובר בילד או מתבגר הוא ישתף את ההורים כדי לקבל את התמונה המלאה. השאלות יהיו סביב כל תחומי החיים. השתלבות חברתית כבר בשנות החיים הראשונות, קשיים בלימודים והתפרצויות של זעם או אלימות.

השלב הבא באבחון הוא ראיון קליני. שבו בוחן הפסיכולוג בודק אם קיימות הפרעות קשב ואם כן, כיצד הן מתבטאות בחיי היום יופ. כאשר אדם מספר על כך שבמפגש עם מספר אנשים הוא אינו מוציא מילה מפיו, גם כאשר כבר יש לו מה להגיד, כנראה שהבעיה נעוצה בקושי להתרכז בנאמר.

חשיבות רבה ניתנת על ידי פסיכולוגים לתחקור אנשים הקרובים למטופל. הורים, מורים, גננות ואם מדובר באדם בוגר, אנשים במקום עבודתו, אשתו ואפילו ילדיו. השלב הסופי באבחון תהיה מבחני הקשב. מבחנים אלה מורכבים ממשימות ארוכות ומשעממות שמאתגרות את הנבחן ובודקות את מידת יכולתו להתרכז ולעמוד במשימות וגם לסיים אותן.

מכל הנתונים הללו, פסיכולוג מקבל תמונה מלאה שממנה הוא יכול לקבוע מאיזה סוג הפרעה סובל המטופל ומה תהיה הדרך הטובה לעזור לו.