הטיפול בהפרעת דיכאוןבאופן אולי מפתיע, למרות שהפרעת דיכאון הנה תופעה קשה המגבילה ואף מסכנת את חייו של הלוקה בה, היא גם הפרעה שניתן להתמודד איתה בהצלחה ולטפל בה באמצעים שונים.
קיימים שני סוגי טיפול מרכזיים המסייעים להתמודד עם הפרעת דיכאון:

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי בדיכאון פועל כדי לנרמל את תפקודם של המעבירים-העיצביים (ניורו-טרנסימטורים), חומרים כימיים במוח, המשפיעים על מצב הרוח. קיימים סוגים שונים של תרופות נוגדות דיכאון, כאשר התרופות הנפוצות ביותר הנרשמות לבעלי הפרעת זו הן ה SSRI – תרופות הפועלות להעלאת כמות הסרטונין בתווך בין תאי העצב. תרופה ותיקה ומפורסמת מסוג זה היא פרוזאק. אנשים רבים חוששים להשתמש בתרופות נוגדות דיכאון גם כאשר בעלי המקצוע המטפלים בהם ממליצים על כך. חששות טיפוסיים של מטופלים הנמנעים מליטול את התרופה הם: "התרופה תשנה אותי," "אני אתמכר לתרופה," או החשש שהמצב הדיכאוני לא יפסק עם לקיחת התרופה ואז לא ישאר פתרון חירום לבעיה. מחקרים רבים הראו ששתי שיטות הטיפול יעילות להתמודדות עם ההפרעה, עם זאת, השילוב בין השנים (טיפול פסיכולוגי וטפול תרופתי) הוכח כעדיף וכיעיל ביותר.    

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי או פסיכותרפיה הנו הקו הראשון והמומלץ לאיבחון ולהתמודדות עם דכאון. כשמדברים על פסיכותרפיה, למעשה מתייחסים למגוון רחב של סוגי טיפול פסיכולוגי – טיפול בדיבור, שבהם המטופל לומד במהלך הפגישות לזהות, להכיר, ולהתמודד עם הגורמים השונים המביאים את המטופל למצב הנפשי בו הוא נמצא. אומנם ישנם מקרים בהם הגורמים לדיכאון אינם פסיכולוגיים בלבד אלא ביולוגיים או תורשתיים, אבל גורמים פסיכו-סוציאליים ופסיכולוגיים הינם בד"כ מרכיב נוכח ומשמעותי במצב הרוח של אדם הסובל מההפרעה.