ילדים שסובלים מחרדה חברתית הופכים למבוגרים עם אותה בעיהראשית, יש לזכור שאצל ילדים, התפתחותם הפיזית והרגשית קשורה לחשיפה למצבים חדשים ולאנשים חדשים – מעבר לגן חדש, כיתה חדשה, חוגים ואף מורים. לכן ילדים באופן טבעי יביעו חשש, דאגה ואף פחד מפני סיטואציות חדשות הכוללות מפגשים עם ילדים/אנשים זרים ולא מוכרים. זהו תהליך נורמטיבי ובמקרים אלו לא נדרש טיפול בחרדה.

איך מבחינים חרדה חברתית

אבחנת "חרדה חברתית" מתורגמת לפועל כאשר הורים יבחינו בתגובות מוגזמות בקרב ילדם, בהתנהגות מוקצנת או שונה מילדים בני גילו ביישנות מוגזמת, הימנעות מוגזמת, בכי והתפרצויות זעם. במפגש עם ההורים הם בדרך כלל ה"מאבחנים הראשונים" ושיקול דעתם, ניסיונם האישי ותפישת עולמם יכריעו האם ינסו להרגיע, לתמוך ולעודד את הילד או לחילופין ירגישו שמדובר בחוויה קשה ובמצוקה. תפקיד ההורים במסגרת טיפול בחרדה החברתית הינו להעניק לילד ביטחון וכלים להתמודדות עצמאית, שכן ביכולתם להשפיע על עיצוב בטחונו העצמי ומכאן גם "לרכך" את פחדיו – הן על-ידי מתן לגיטימציה לפחדים ולחששות והן על-ידי הפחתת החרדה הנלווית לפחד.

חרדה חברתית בקרב מבוגרים

עצם ההכרה של האדם כי הינו סובל מחרדה חברתית יכולה להוביל להחלטה לקבל עזרה. קיימות גישות ודרכים שונות לטיפול בחרדה חברתית. ניסיוננו מלמד כי אחת הדרכים האופטימליות לטיפול בחרדה היא קבוצה טיפולית. החרדה החברתית בבגרות איננה תופעה או סימפטום יחיד אלא היא חלק ממערך אישיותי רחב יותר. הסובל מחרדה חברתית, לעיתים קרובות יהיה עם דימוי עצמי לא גבוה או בעיות בביטחון העצמי ובהערכה העצמית בתחומי חיים נוספים. החרדה החברתית, ככל שהיא לא מטופלת, גורמת לירידה ביכולת ההתמודדות ובהסתגלות ולכן יש מקום לטפל באותן בעיות הנלוות לחרדה החברתית.

טיפול בחרדה חברתית

בטיפול קבוצתי המיועד לאנשים שכבר התנסו בטיפול פסיכולוגי אישי, נחשפים מהיום הראשון לאנשים חדשים – תחילה זרים ולא מוכרים. בנוסף, וכמו שהזכרנו בתחילת המאמר, עצם אזכור המילה קבוצה כבר מעורר תגובה רגשית. אולם, וכבר החל מהמפגש הראשון עם קבוצה טיפולית קטנה ואינטימית ירגיש המטופל מוגן. גם אם לא תעלה החרדה, המפגש ימחיש שהמציאות לא חייבת להיות מאיימת אלא להפך, תומכת ונעימה ואז הטיפול בחרדה נתפס כמסע נפשי מרתק ומעניין לפתרון קונפליקטים ולהסרת פחדים שעוצבו בנו בתקופות מוקדמות יותר. הטיפול בחרדה חברתית במסגרת קבוצה טיפולית רלבנטי ונכון למי שמעוניין בעזרה רחבה, בעבודה שיש בה התמודדות ובנייה של יכולות. הטיפול הקבוצתי מאפשר לחשוף את הסיבות לחרדה החברתית לרבות היזכרות במצבים בעיתיים ו/או טראומטיים שיצרו או הגבירו את החרדה ובכך לאפשר תיקון, רכישת כלים ויכולות התמודדות במסגרת סיטואציה חברתית מכילה ומאפשרת.
דרך נוספת לטיפול בחרדה חברתית הינה באמצעות טיפול פסיכולוגי קצר מועד, שעשוי לתת מענה הולם לבעיה ובלבד שהיקפה איננו רחב. בטיפול קצר מועד ניתן לשלב בין גישה קוגניטיבית וישירה ובין הכלה ותמיכה רגשית. אלו מאפשרים למטופל להיות מלווה בטיפול בעת התמודדותו עם מצבים חדשים ומאיימים בהם נתקל מחד, ומאידך לעבד ולבחון את עולמו הפנימי ותגובותיו האמוציונליות. טיפול קצר מועד איננו מתאים לכל מטופל, וההתאמה לטיפול הנכון מתרחשת בפגישות ההיכרות וההתרשמות.