הגישה האקזיסטנציאליסטית בטיפולהגישה האקזיסטנציאליסטית, כפי שאני בוחר ליישם אותה בטיפול, רואה במטופל בעל יכולת אינהרנטית לבצע שינויים מהותיים בחייו. האדם, עלפי הגישה האקזיסטנציאליסטית, הוא יצור דינאמי השואף כל העת להגשמה עצמית ובעל מודעות להתהוותו ולדרך בה הוא מיישם את הפוטנציאל שלו.

בריחתו של האדם מאחריותו האישית לחייו ולמימושו העצמי וצמצום המרחב בו הוא רואה את עצמו כבעל יכולת לפעול על העולם נתפסת כמגבלה המונעת את התקדמותו וצמיחתו האישית. משום כך, הטיפול בגישה האקזיסטנציאליסטית מתמקד בסיוע למטופל לחוש את קיומו בעולם באופן אותנטי, איתור הפוטנציאל האישי והאפשרויות השונות העומדות לפניו במסגרת “קרקע הקיום” ממנה צמח, ויצירת סביבה המטפחת את תחושת השליטה בחייו.

המאבק בין התחושה כי החיים באופן שאנו חיים אותם לוכדים אותנו וחוסמים את התפתחותנו, מצד אחד, והחרדה והפחד המתעוררים עם רצוננו לצאת מתוך תחושת הנשלטות אל ה”לא נודע,” מצד שני, עלולים להוביל להתקבעות המצב הקיים, הימנעות מביצוע שינויים, ושמירת תחושת “האשמה הקיומית” כי חיינו מתבזבזים לשווא. טיפול אצל פסיכולוג בגישה האקזיסטנציאליסטית מתמקד במאבקים פנימיים אלו ומסייע למטופל לעצב נקודת מבט חדשה ומתוקנת על חייו הנובעת מתוך ביטוי רצונותיו וכוונותיו האישיות וטיפוח התחושה כי למטופל יש מחוייבות עצמית לפעול עליהם ולהביאם לידי ביטוי מעשי בחייו.