פסיכולוגיה הומניסטית מאז התפתחותה והתגבשותה אי שם בשנות ה 60, כאסכולה המרכזית והשלישית לצד הביהביוריזם והפסיכואנליזה, מלווה אותנו כיום כשתחומים רבים מתבססים עליה, החל מגישות משאבי אנוש לדוגמא, לצד תורות אימון והדרכות אישיות ועוד תחומים שהתפתחו ממנה.
בבסיסה פסיכולוגיה הומניסטית נועדה לתת מענה איכותי ולא כמותי מדעי לסוגיות פסיכולוגיות ונפשו של האדם.גישה זו גיבשה סולמות ערכים ומניעים אנושיים שעל פיהם ניתן להסביר את התנהגות האדם ולהציע הסבר להן.
מייסדי האסכולה פסיכולוגיה הומניסטית
בין מייסדי האסכולה ניתן למנות שמות גדולים כמו אברהם מסלאו ופירמידת הצרכים, שבה ניתן למנות חמישה צרכים מרכזיים המניעים את האדם החל מהצורך הפיזי הבסיסי, דרך צרכים חברתיים ועד לרמה הגבוהה ביותר והיא המימוש העצמי.
כל התקדמות בפירמידה מצריכה השענות על שכבה קודמת ורחבה יותר כדי להתקדם בסולם.
פירמידת הצרכים, מסמלת הרבה מעקרונות ויסודות פסיכולוגיה הומניסטית, ומייצגות בין היתר סולם ערכים איכותי לבחינת מניעי האדם בחייו.
הגישה ההומניסטית כשמה היא אנושית יותר וביסודה ערכי יצירתיות, תקווה ואהבה, שבה האדם דוחף עצמו למימוש עצמי והגשמה ולא מונע רק מדחפים פנימיים בלתי מוסברים.
במערכת התובנות מאחורי פסיכולוגיה הומניסטית, עומדות הנחות שיש להביט בכל אדם כפרט ייחודי ולא להתבסס על מערכת נתונים חיצונית ונתונים כמותיים.
יש להתבונן באדם כשלם ולא במרכיבים נפרדים באישיותו כפירוק של גורמים.
כתוצאה ממערכת ההתבוננות הייחודית הזו, כל אדם מעצם היותו ייחודי ושונה מכתיב את צורת התנהלות חייו ומכך נובע שהוא האחראי לאירועים השונים בחייו.
יצירת סביבה חדשה – פסיכולוגיה הומניסטית
נראה שהגישה ההומניסטית יצרה מערכת כלים אנושיים וידידותיים יותר להבנה והזדהות ואולי שימוש בערכים אלה, היווה את הבסיס להפיכת הפסיכולוגיה לחלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים והפנייה ההמונית לקליניקות השונות.
הגישה ההומניסטית מהווה בסיס לנורמות חברתיות מתקדמות יותר, ששינו התבססות על נותנים מדעיים עם בעולם העבודה שמאוד הושפע מגישות אלה, למערכות החינוך, השירות הציבורי ובכלל לכל אדם ובן אנוש בעולם המודרני.
כל אדם יכול להזדהות עם החזון והערכים שיוסדו בבסיס התפיסה אי שם בשנות ה60 ונכונותם תקפה בימינו אולי יותר מכל עת אחרת.
